קשה למצוא שאלות חדשות

היה לי רעיון: רציתי לכתוב מאמר שבו אני טוען ששחמט הוא משחק מזל לא פחות מאשר, למשל, שש- בש. את התזה שלי- אפרט כנספח/ תגובה לפוסט זה).

פניתי לאנשים העוסקים בשחמט עם השאלה הקונקרטית שלי וקיבלתי תשובות שהסטטיסטיקה אומרת דברים מסויימים, אולם עד כמה שידוע להם- הדבר מעולם לא נבדק בצורה מחקרית/ מדעית. אחרי ששמחתי שמצאתי שדה מעניין (והיה לי רעיון כיצד לבדוק את התיאוריה שלי) חשבתי שראוי לשאול עוד מקור אחד.

פניתי לפרופ' גוגל, הוא מצידו שלח אותי אל ד"ר ויקי(פדיה). מתברר שהרעיון עליו חשבתי כבר נבדק ואפילו לעומק. יש ערכים על הנושא הן בעברית (מצומצם) והן באנגלית. הערך באנגלית משתרע על 25 עמודים, כולל רפרנסים/ קישורים לספרים ולחוקרים/ ומה לא. גם גוגל עצמו, כמובן, הפנה אותי למקורות רבים ונוספים אולם מאחר וד"ר ויקי "סיפקה את הסחורה" הסתפקתי בכך.

מתברר שהנושא לא רק נבדק אלא אפילו "נחרש" וכלל לא ברור שאוכל לתרום או לחדש משהו (למרות שכפי שניתן יהיה לראות בתגובה, אני חושב שהוספתי פריט מידע קטן). למותר לציין שהדבר ריפה את ידי והמאמר, מה לעשות, יישאר קבור במגירות מוחי. אגב, ידוע  שהדבר קורה לא מעט במדע כאשר חוקר מגלה שנושא המחקר שלו כבר נבדק או שהממצאים שלו לא "מעניינים" ואז המחקר נגנז.

ניתן להסיק מהסיפור הקטן הזה כמה מסקנות: המסקנה הטבעית היא שעליך לבדוק את הרעיון שלך ביסודיות כחלק מההכנות לפני ביצוע מחקר. מתברר שלפעמים אתה לא יכול לסמוך על בעלי המקצוע ועליך להרחיב את מעגל הבדיקות שלך. עד כאן החלק הטריוויאלי.

אבל! יש לטעמי עוד שתי מסקנות, קצת יותר עמוקות ממקרה פרטי זה.

ראשית, כנראה שנעשה יותר ויותר קשה למצוא רעיונות מקוריים לבדיקה. מתחוור שכאשר המתודה המדעית, הנגישות של כלי מידע וחישוב נהיים כה נפוצים, שאלות רבות כבר נבדקו על ידי מישהו לפניך והרבה יותר קשה למצוא משהו מקורי בלי לצלול עמוק אל תוך נבכי המדע עם שאלות מתוחכמות ועמוקות שרק יודעי ח"ן יבינו או יתעניינו. רעיון מדכדך.

המסקנה השניה, המדכאת עוד יותר, היא עד כמה האינטרנט (וגוגל עשו דברים מופלאים בתחום זה) כבש את העולם. יש לך שאלה? גוגל ימצא את התשובה- בקלות. כל הקטע שבו אנו מעודדים את הילדים עם "זו שאלה מעניינת, בוא ננסה ונראה מה קורה" (מתוך כוונה שהם יגדלו להיות אנשים סקרנים) נחלש. למה לנסות אם אפשר למצוא בגוגל את התשובה או אפילו הסרטון ביוטיוב בו מדגימים מה קרה?

לא מאמינים לי? נסו לחפש ערך במנוע חיפוש כגון יאהו. תוך כדי כתיבה יאהו יציע לכם ערכים לבחירה. גוגל מגדיל לעשות וממש מציג ומשנה את המסך עם התכתבות הכתיבה שלכם.

אני חושש- זה נראה לי מרשם ליצירה של עצלנות מחשבתית. מיותר לציין עד כמה שזה יכול להיות רע.

האם אפשר לעשות משהו בנידון? כמובן שלא. העולם משתנה ולא ניתן להילחם בשינוי, צריך לחשוב על איך לחיות איתו. אבל זה לא אומר שהשינוי צריך למצוא חן בעיני.

Comments

הרעיון שלי היה , בראשי פרקים, כלהלן:

בשש- בש, מקובל לטעון כי במשחק אחד התוצאה תיקבע בעיקר על ידי הקוביות וכאשר המדובר בסידרת משחקים, המנצח יהיה השחקן הטוב יותר. לטענתי, המצב בשחמט דומה באופן עקרוני.

כידוע, ההכראה באשר למי יפתח בכלים הלבנים נקבעת בהגרלה.

מקובל להגיד שללבן יש יתרון מסויים תודות לזכות הפתיחה שלו. אם זה אכן המצב, אזי למזל יש תפקיד דומה לתפקידו בשש- בש.

בבדיקה על מסד הנתונים של אתר CHESSGAMES (כ- 640,000 משחקים של שחקני שחמט ברמה גבוהה) מתברר שבכ- 38% מהמשחקים ניצח הלבן, כ- 35% מהמשחקים הסתיימו בתיקו והשחור ניצח רק בכ- 27% מהמשחקים. כלומר, הסיכוי הגבוה ביותר הוא שהלבן ינצח והסיכוי של השחור לנצח הוא רק בכרבע מהמשחקים.

לכן, גם בשחמט (ובודאי במשחק אחד) יש למזל משמעות.

 

החידוש הנוסף שעשיתי, הוא (עד כמה שהצלחתי לברר, הדבר טרם נבדק) בדיקה סטטיסטית של מובהקות התוצאה או, בלשון עממית, עד כמה ניתן לסמוך על הממצא.

הניתוח הסטטיסטי הראה שהתוצאה מובהקת ברמה של פחות מפרומיל (0.0962%). מקובל לטעון שתוצאה "טובה" אם המובהקות שלה פחות מ- 5%. כאן התוצאה כל כך הרבה יותר טובה, שניתן להגיד ברמת בטחון גבוהה כי ללבן יש באמת יתרון ואין כאן "רעש" של הנתונים או שגיאה כלשהי.