חוכמת ההמונים

בשנת 1906, יצא המדען הבריטי פרנסיס גלטון מביתו ליריד כדי לבצע מחקר נוסף שיבסס את התיאוריה שלו שרק אנשים מעטים ניחנים בתכונות הנחוצות לשימור חוסנן של חברות. לתדהמתו, הוא גילה שההמון  בממוצע (או במצטבר, תלוי בהגדרה) יותר חכם מהמומחים והמוכשרים ביותר. גלטון שהיה אז בן 85 הפגין את היושר האינטלקטואלי המצופה ממדען בכך שפרסם את ממצאיו למרות שהם סתרו את כל מה שניסה להוכיח.
 
98 שנים מאוחר יותר, בשנת 2004 פירסם ג'יימס סורוביציקי את ספרו "חומת ההמונים" בה הוא טוען ומוכיח פעם אחרי פעם שהקבוצה או ההמון (בכפוף לתנאים מסויימים) מפגין יותר חוכמה או כושר שיפוט מהמומחים הגדולים ביותר. הדבר מעוגן באינספור דוגמאות.
 
הספר לא רק מרתק- הוא גם ספר חשוב. הוא ספר שמפתיע אותנו בתובנה שהמומחים הגדולים הנם בעלי ערך נמוך ממה שנוהגים לייחס להם, שמשכורות העתק למנהלים- כוכבים אינן מוצדקות ושדמוקרטיה עובדת.
 
קבוצה הכוללת מגוון מספיק רחב של אנשים ודעות, שתיתן לגיטימציה גם לשונה ולחריג (תימנע מעריצות רעיונית) ותכלול מנגנון מושכל לחילופי דעות ולהכרעה יכולה להיות בעלת ערך רב.
 
ייתכן וישנם בודדים שאכן יהיו יותר חכמים מכל קהל. גארי קספרוב ניצח במשחק שחמט את "כל העולם" (והודה שזה היה המשחק הקשה בחייו), ווארן באפט מכה את השוק פעם אחרי פעם וסטיב ג'ובס המציא תעשיות שלמות ביצירתיות שאינה ניתנת לשיחזור. אבל מול הבודדים האלו, יש רבים- רבים מאוד שהם "רק" טובים ואז קהלים חכמים יכולים לעלות עליהם.
 
שורות אלו נכתבות במעבד תמלילים חופשי במסגרת עולם הקוד הפתוח ואתרי מנוהל באמצעות תוכנה שיתופית שנבנתה על ידי עשרות ומאות משתתפים ומתנדבים ללא ניהול מרכזי, ללא בוס שנותן הוראות- כל אחד עשה מה שרצה, מתי שרצה וכמה שרצה. התוצאה: תוכנות מעולות.
 
כמובן שיש להמנע מפסיכוזות המוניות ו/או תופעות בועה. הן קרו, קורות ויקרו. אולם ניתן לזהות אותן, ולהחליט "במסיבה הזו אני לא משתתף". זה קשה, לפעמים קשה מאוד. אבל אפשרי. בניסויים על קונפורמיות התברר שברגע שיש אפילו אדם אחד החורג מהקונפורמיות, גם אם לא בכוון שלך, הוא נותן לך את הכוח שלא להכנע לקונפורמיות גם אתה.
 
מעבר להיותו של הספר מרתק, הוא מעורר מחשבה. לטעמי הוא גם מעורר צניעות. בזמנו, לפני שנים רבות, ניסחתי לעצמי את עקרון הסובארו: “אם כולם קונים סובארו, חשוב מאוד בזהירות לפני שתחליט שכולם טועים ורק אתה יודע יותר טוב". בפעם הבאה שנראה (למשל בבחירות הקרובות) שהציבור הצביע  X, אחשוב שוב ובזהירות לפני שאומר שכולם טועים והבחירה הנכונה היא Y.
 
ספר מומלץ ביותר